שאלות שנשאלו בוובינר

מה ההבדל בין התפקיד של ה-UX לבין התפקיד של המשתתפים בסדנה כזו
(או בסדנה של חשיבה עיצובית). איזה ידע נותנת הסדנה הזו שלמאפיין UX אין?


אין הבדל.

תפקידם של ה-UX בחדר, שווה לתפקידם של כל שאר המשתתפים.

לתת מהידע של הדיסציפלינה שהיא/הוא מייצגים, מהתובנות וההנחות האישיות שלהם ולהקשיב לשאר המשתתפים.

הידע שאנחנו צוברים בסדנת חשיבה ממוקדת משתמשים- היא ההבנה הקולקטיבית לגבי המשתמשים שלנו, דיוק הבעיה שאנחנו מנסים לפתור ביחד, והגדרת הפתרונות הרלוונטיים לפתור כאבים של משתמשים.

במידה ואנשי ה-UX מגיעים עם מחקר מקדים, הידע הזה אקוטי לדיון. אבל חשוב לזכור שעליו לתרום לדיון, ולהשתלב עם האג׳נדות של הדיסציפלינות הנוספות בחדר, כמו פיתוח והנהלת העסק.


אשמח לדעת האם החברות שאת עובדת איתם חיפשו את זה מראש או רצו רק "לעצב"?  ואיך שכנעת אותם לעשות תהליך ארוך יותר?

התחום של חווית המשתמש הוא (באופן יחסי) צעיר בארץ. 

אחת הבעיות שאנשי חווית משתמש מלינים עליהם יותר מכל, היא העובדה שלעיתים המקצוע נתפס כ״עיצוב״.

לכן, כן, לרוב כשאני מגיע לשיח, התפיסה שאיתה מגיעים הלקוחות שלי לשולחן היא שהם צריכים לשפר את המוצר שלהם, או לבנות אותו, כך שיהיה ״ידידותי למשתמש״. ויפה :)

התפקיד שלי הוא לסייע ללקוחות שלי לסגל לעצמם הרגלי עבודה ממוקדי משתמשים, ולכן השיח שאנחנו מנהלים לעולם לא יתמקד בעיצוב. הוא יתמקד בכאבים שלהם כחברה וכעסק, בשאלות שהם מתלבטים לגביהם כצוות ובהגדרת המשתמשים שלהם בצורה יותר מדויקת.

​


באיזה שלב של הסטאראטפ את נכנסת לתמונה? האם זה רלוונטי גם רק בשלב של רעיון כלשהו?


באידיאל - בשלב גיבוש הקונספט למוצר. לפני ששורת קוד אחת נכתבת.

בפועל - מאחר וכדי לבדוק התכנות של מוצר, צריך לוודא שבאת אפשר לבנות אותו טכנולוגית, לכן לרוב ההזמנה שלי לשולחן היא לאחר שכבר יש לכל הפחות התחלה של פיתוח פרונט אנד.

הבעיה היא כזאת, טרם נתקלתי במוצר שפותח והגיע אלי לעבודה- שנשאר בתהליך כפי שפותח במקור. תמיד הבעיות שעלו מפרספקטיבות של משתמשים, יצרו צורך לשנות את המוצר. לפעמים לחלוטין.

השאלה שנשאלת היא, אם אני סטארט-אפ קטן, בתחילת דרכי, לא עדיף לי להביא מישהו שייעץ לי איך לתכנן את המוצר שיהיה יותר ממוקד משתמשים כבר מההתחלה? האם אין בכך חסכון כלכלי?

אז בהחלט, הכניסו אנשי חווית משתמש מוקדם ככל הניתן בתהליך.

כמה זמן לוקחת סדנה ראשונה?


סדנת התנעה ראשונה לוקחת בין שלוש לארבע שעות. 

היו מקרים שבהם כל כך נהנינו ביחד, שהסדנה נמשכה למעבר, אחת הסדנאות שהעברתי אפילו נמשכה חמש שעות. היה כיף, אז המשכנו :)

את יכולה לשתף בריף לדוגמא
?

כמובן!

במאמר שהזכרתי שנמצא כאן, תוכלו לקרא אלו שאלות כדאי לשאול, ולמה הן כל כך חשובות, ואפילו יש PDF עם תבנית שאלות לשימושכם החופשי! ככה, עלי :)

מהנסיון שלך, אם היתה לך בחירה היית מוותרת על השתתפות מנהלים בסדנה?


לחלוטין לא ממליצה.

מנהלי החברה, בעיקר בסטארטאפים, יש כל כך הרבה ערך וידע, למה שלא נכלול גם אותם בדיון?

יש כמה יתרונות לשילוב מנהלים, הנה רק שניים לדוגמא:
 

א. זה עוזר להפשיר התנגדויות לתהליכי חווית משתמש בהמשך התהליך - החשיפה הקצרה במהלך הסדנה למתודולוגיות חווית משתמש, כמו מפת אמפטיה ומסע משתמשים, עוזרים לנו להכניס את התהליכים האלה גם במהלך העבודה על הפרוייקט עצמו.

ב. זה מייצר שיח שיוויוני ודמוקרטי בין חברי הצוות. זה מאפשר לאנשים להביע את דעתם מול המנהלים שלהם, ולמנהלים להכיר יותר טוב את העובדים שלהם. בעיני יש לזה אימפקט הרבה מעבר לעבודה על המוצר, אלא כחברה וכצוות. 


מה גודל צוות מינימאלי/מקסימיאלי שהתהליך אפקטיבי בו?


עבודה בסדנה עם פחות משלושה-ארבעה משתתפים- אינה יעילה ולכן אני לא מקיימת סדנאות כאלה קטנות. אם אנחנו מדברים עם צוות קטן יותר, יש טכניקות שונות להגיע לתובנות ולייצר חשיבה ממוקדת משתמשים, ולא בהכרח צריך סדנה. פגישה עם שיעורי בית מראש יכולה להספיק. זה תמיד תלוי בצורך.

מבחינת מספר מקסימאלי- לדעתי, אם יש יותר מ-10-15 משתתפים, כדאי לצרף משת״פ/ית שיסייעו לנהל את הצוותים כשמשחררים אותם לעבודה בסדנה.


איזה מהדברים עושים בסדנה ראשונה ומה קורה  לאחר מכן? מי מתעד את ההחלטות שהתקבלו?


סדנת התנעה היא בעצם סדנת ״דיזיין טינקינג״ בפורמט העבודה של ה-Discovers, עם התאמות שלי.

אנחנו עוברים יחד חמישה שלבים של הגדרת מצב קיים, מיפוי נקודות פוטנציאל שכדאי להשקיע בהן, יצירת פתרונות חדשניים ותעדוף משימות.

במהלך הסדנה אני רושמת לי הערות חשובות בצד, במידה ומדובר בסדנת אונליין, אני גם דואגת להקליט (באישור) ומצלמת את כל התהליכים שעבדנו עליהם במהלך הסדנה. בעיקר את התובנות המעניינות.

בתור יועצת, בסיום סדנה אני שולחת ללקוחות שלי דו״ח מסכם שסורק את השלבים שעברנו יחד, מי הם המשתמשים שלנו והמלצות מקצועיות שלי להמשך התהליך.


איך משכנעים את מקבלי ההחלטות להשקיע בסדנה כזאת? או להעריך ולתת מקום למתודולוגיה של Design Thinking?


יש שתי דרכים שאני מצאתי אפקטיביות יותר במהלך תהליכים שניהלתי עם מנהלים.

1. לדבר בשפה שמדברת אליהם. ממליצה בחום לקרא את המאמר הזה 

don't Bring a Paintbrush to a Gunfight.  קראתי את המאמר הזה כשיצא והוא שיפר את שיטת ההתנהלות שלי מול קולגות. 

2. לא לדבר במונחים ״גדולים״ - ״מתודולוגיה״, ״חשיבה עיצובית״, ״מחקר״. אלה מילים שעלולות להשמע מאיימות לאנשים שלא מבינים את החלקים המרכיבים את כל התחומים האלה. ביננו, גם לאנשים שמבינים את התחומים האלה היטב, זה עדיין נשמע קצת מאיים.

המטרה היא להדגים בדרכים נקודתיות את האימפקט שהמתודולוגיות האלה יוצרות.

להציע פגישה (לעומת סדנה) ולעשות בה תרגיל של Empathy maps, או User journey על בסיס פיצ׳ר אחד שאתם עובדים עליו. 

ברגע שאנשים נחשפים לשיטות העבודה האלה, הם גם מבינים את הערך שטמון בהן, וגם חווים על בשרם את ״השד״ ומגלים שהוא לא כזה נורא. הוא אפילו די כיפי כשעושים את זה מדויק :)