לאחרונה אני נשאל המון האם אפשר לפתור כל אתגר בעזרת Design Thinking ואני תמיד מהנהן, מחייך ומזכיר את אותה הסדנה שהרצתי למשפחה שלי (19 משתתפים) בארוחת שישי בערב, לאחר שסיימנו לאכול אצל אימי.
כל מי שאני מתחיל לספר לו את הסיפור מאחורי הסדנה מגחך לרגע אבל מסתקרן לשמוע פרטים.
אז במקום לספר את הסיפור over and over again, החלטתי להעלות אותו פה ובפעם הבאה, כשאשאל, פשוט אפנה את השואלים לכאן :)
מאיפה זה התחיל?
תכירו, אריקה זו אמא שלי. האישה הכי מוערכת בחיי. שכמנהגה כבר שנים רבות מארחת אצלה ברוחב לב את ארוחת השישי המשפחתית. וכמו כל שישי גם הסיפור הזה התחיל בארוחה עשירה בכל טוב בביתה של אימי, כשישבנו מסביב לשולחן 19 אנשים. במהלך הארוחה נשמעו משפטים מפי הסועדים כמו:
"ואווו....כמה הכנת? זה יותר מדי!"
"אפשר להאכיל את כל הודו בכל האוכל הזה"
"אוףףף אבאאאאא.... אני לא אוהב את זה. אין לי מה לאכול!"
ואז הבנתי - התפריט שאמא שלי מכינה לארוחה המשפחתית אינו יעיל כלל. היא משקיעה המון והערך שבני המשפחה מקבלים ממנו גבוה אבל לא מספיק לעומת ההשקעה.
זה נקרא בשפת הביזנס: ROI נמוך = השקעה גבוהה לעומת הערך.
ארגונים שמים להם למטרה חזון, אסטרטגיה ו OKRs ברורים שמטרתם הסופית: מיקסום ה ROI.
ואחרי שקיללתי לא מעט :) אשמח להסביר: אמא שלי יכלה להשקיע הרבה פחות, לייעל את צורת ההכנה ולתעדף אוכל אחר על פני זה שהכינה, אם היתה מבינה את המצב הקיים, מתכננת בצורה טובה יותר את הארוחה כשהסועדים בה במרכז. ואיך אפשר להשיג את כל זה בצורה מהירה ויעילה? דרך סדנת Design Thinking. כן כן... גם פה.
למה? כי סדנת Design Thinking קיימת כדי לפתור אתגרים בצורה יעילה ביותר ולהגיע לאסטרטגיה כזו שתשפר ROI. מכאן שסדנה משפחתית כזו תגדיר תפריט לארוחה יעילה הרבה יותר, כזו שמורידה השקעה משמעותית ומגדילה את הערך למוזמנים, כלומר מגבירה את החוויה שלהם מהאוכל ומקטינה השקעה.
עלה בי רעיון באותה ארוחה: להביא את חבילות הסטיקי-נוטס מהרכב שלי ולהריץ סדנה לתכנון ויעילות ארוחת שישי האידיאלית (נו, באמת חשבתם שאפשר לתפוס אותי בלי חבילות של דביקיות לכל אתגר שיצוץ לו לפתע?! :))
אחרי רזומה נרחב של סדנאות, אני גאה להיות בעל יכולת לפתח במהירות סדנה לכל אתגר, ובאמת תוך לא יותר מ 15 דקות העמדתי את כל המשתתפים (ילדים, מבוגרים וזקנים. וכמובן אימי) חילקתי סטיקי נוטס וטושים.
ההתחלה - אמפתיה
הבסיס לתקשורת טובה - יצירת אמפתיה למעורבים באתגר. קודם כל בואו נכיר אחד את השני מבחינת תפיסת הארוחה.
אבל לא נפתח אמפתיה ל 19 אנשים... נצטרך לחלק את האנשים לקבוצות.
אז מה שעשיתי, חילקתי את המשתתפים לקבוצות לפי: גיל, מצב משפחתי, העדפות מזון (מכיר את האנשים אז היה לי מאוד קל לחלק אותם לקבוצות במיידי).
יצרתי 5 קבוצות שונות ומגוונות ככל הניתן.
כל קבוצה העלתה על פוסטר דביקיות שתיארו מה הם חושבים, אומרים, מרגישים ועושים כלפי ארוחת שישי.
מה גילינו? גילינו שדודה מתלוננת "אוי... אכלתי יותר מידי!" כמעט בכל סוף ארוחה, שיתפתי שהבן שלי, טום, חוזר הביתה בלילה ו"מנשנש" קצת קורנפלקס כי לא מצא מה שהוא אוהב בשולחן וחזר רעב. שיתפתי גם על עצמי, שהיום שישי שלי עמוס ולפעמים ארוחת הצהריים שלי מגיעה כל כך מאוחר שאני לא מגיע בכלל רעב לארוחה. אה, וכמובן יש את הרגיש לבוטנים, שונא הסלק, זו שבדיאטה ולא אוכלת מטוגן והקטנטנה שהחליטה שהיא שונאת עגבניות...
אימי התחילה להבין מה עומד מולה (מעולם לא נאמר לה או נשאלו בעניין), המשתתפים פיתחו אמפתיה זה כלפי זה ומיד הבינו את האתגרים שעומדים בפני הכנת תפריט שידבר לכולם...
ניתוח מצב קיים - מסלול
לאחר מכן, קבוצות המשתתפים פירטו יותר רגשות, מעשים ודיבורים בצורה כרונולוגית, משישי צהריים ועד חצות. מה בדיוק עובר עליהם בדגש על סדר יום ואוכל.
המון דביקיות התעופפו להן באוויר, תתפלאו, אבל אנשים נהנים לדבר על עצמם :) ומיד ראינו מה עובר על בני משפחתנו וזיהינו נקודות תורפה מיידים שגורמים לרגשות שליליים או לחוסר שביעות רצון מהתפריט.
הרבה נקודות שונות של כאב, נקודות שאפשר לייעל ועכשיו צריך לאתר את החשובות ביותר. כל אחד קיבל 3 מדבקות והצביע על הנקודות המשמעותיות ביותר מבין המגוון הגדול.
מכאן יצאנו עם רשימה של 15 נקודות פוטנציאל. כאלה שמהן אפשר לצמוח וששיפורן ייעל את הארוחה משמעותית.
לדוגמא:
1. לפני ההכנה: "עייפה מכדי להתחיל לבשל"
2. בזמן הארוחה: "אוכלת רק סלטים שנשארים מלאים ולא מסתיימים".
3. בזמן הארוחה: "מתוסכל - תמיד רוצה תוספת מהדג ולא נשאר!"
4. אחרי הארוחה: "חוזר שפוך הביתה, מלא מדי ונפוח..."
5. לפני הארוחה: "אוכל בבית צהריים מאוחר כי נרדם לשנ"צ עם הילד הקטן"
אחרי שהתמקדנו על 15 נקודות, תיעדפנו אותן יחדיו לכדי 10 בלבד לפי החשוב ביותר לפתור, שיעזור להגדיל את היעילות של התפריט בצורה המשמעותית ביותר, עד להכי פחות חשוב לפתרון.
יאללה. זה הזמן לחדש!
עכשיו יצאנו לחלק הכי מעניין - חדשנות. בשלב הזה חושבים על פתרונות ל 10 הנקודות שתעדפנו.
כל אחד הביא רעיונות איך לשפר ולצמוח מנקודות הפוטנציאל.
למשל:
1. "לדחות את הארוחה בחצי שעה"
2. "להוריד כמות פחמימות"
3. "להתמקד ב 3 סלטים בלבד, חצי כמות"
4. "לחלק מטלות בהכנה לפי חוזקות"
5. "להוסיף מנה טבעונית"
6. "שניצלים כעוגן בכל ארוחה. מנת בקר מתחלפת במנת ירקות לסירוגין"
עלו רעיונות מטריפים שאימי אהבה ממש ורצתה כבר לקום ולבצע חלק מהן. עצרתי אותה - חכי רגע - אמרתי לה - בואי נתעדף שוב!
בשלב הזה מתעדפים את הפתרונות זה לעומת זה, מה מהם מניב את הערך הגבוה ביותר לתפריט יעיל ואת ההשקעה הנמוכה יותר.
מפה יצאנו עם 4 פתרונות שמניבים את הערך הגבוה ביותר ואת ההשקעה הנמוכה ביותר. אלו נבחרו לביצוע כבר לשבוע הבא, לארוחת שישי הבאה במיידי.
עוד 5 פתרונות נוספים יבוצעו שבוע לאחר מכן, אחרי שנבין אם ארבעת הראשונים עשו שינוי חשוב.
4 נוספים נבחרו לעבודה ע"י חלק מהמשתתפים כי דורשים מחקר לגבי מנות מסוימות.
אז מה עכשיו?
קודם כל אני עד לכך שיש פחות תלונות. כולנו היינו חלק מהשינוי ולכן לכולנו אכפת. מבנה הארוחות השתנה לחלוטין. פחות מנות, קטנות יותר, ממוקדות מטרה ותואמות הרבה יותר לקהל ולמה שעובר עליו במהלך יום שישי. פחות אוכל נזרק או עובר להקפאה. פחות כלי בישול בכיור.
והחשוב יותר מכל - אמא שלי! האחת והיחידה, סוף סוף מרגישה הקלה וכמו שהיא חוזרת ואומרת "כשאתם מרוצים, אני מרוצה".
אז כן, סדנת Design Thinking מתאימה לכל אתגר, גם לבניית תפריט ארוחת שישי בערב שיתאים ל- 19 אנשים כל כך שונים זה מזה עם מסלול חיים שונה לחלוטין.
תנסו ותיווכחו!
רוצים לדעת איך עושים את זה? איך בונים סדנה מתאימה לכל אתגר?
בואו להיות מנחי סדנאות Design Thinking מבית היוצר של Discovers. לפרטים והרשמה: discovers.co.il/education
Comments