איך עושים חדשנות פרקטית, יעילה ומהירה?

זו שאלה שאנחנו שומעים המון בשנתיים האחרונות, קצת לפני הקורונה ובמיוחד מהרגע שהקורונה נכנסה לחיינו.

הגורמים לעלייה בצורך הזה:

1. שיבוש ויצירתיות - ארגונים צמאים לחדשנות, הם עומדים במקום והאנשים ״תקועים״.

2. צמיחה - לקוחות דורשים שירות מתקדם בקצב מהיר. לעומת זאת ארגונים מתקדמים לאט - צריך פתרונות חדשניים.

3. התפתחות - קהילות צריכות חדשנות למציאת פתרונות.

4. ייחודיות - ניהול, אופרציה וטכנולוגיה צורכות חדשנות באופן תכוף יותר. העולם והתחרות רצים מהר מדי וצריך לעמוד בקצב… מחייבת להיות יחודי ולחדש תהליכים.

הדרישה לאנשי חדשנות ופיתוח ארגוני גדלה משמעותית בשנים האחרונות - על מנת לאפשר את כל אלו ולפתח את הארגון במובנים ארגוניים, עסקיים וטכנולוגיים.

על מה נדבר?

1. מיקום חדשנות בארגונים

2. למה צריך חדשנות פרקטית?

3. מבנה חדשנות פרקטית

4. מה מרוויחים מחדשנות פרקטית?

5. מקרה בוחן - AppsFlyer

6. ההבדל בין חשיבה עיצובית לחדשנות פרקטית

ביזנס-טכנולוגיה-חדשנות

חדשנות הפכה להיות הצלע השלישית במשולש: ביזנס-טכנולוגיה-חדשנות.

מה ארגונים מרוויחים מהמשולש הזה?

ביזנס - מטרת הארגון להכניס כמה שיותר ולהוציא כמה שפחות. יעילות, שווקים נכונים וצמיחה מהירה.

טכנולוגיה - יותר ויותר ארגונים רוצים להיות בחזית הטכנולוגיה. להיות מבוססי AI, בעלי תשתיות חזקות ומתקדמות ואוטומטיים כמה שיותר.

חדשנות - מאפשרת לקיים את כל אלה.

איפה משיגים אנשי חדשנות?

שאלה טובה.

ישנן כמה אפשרויות ללמוד חדשנות כי חדשנות הוא מושג מאוד רחב: מיזמות, דרך מיני מתודולוגיות ועד להיות אנשי חדשנות בארגונים.

ארגונים מפחדים שהמושג: ״איש/אשת חדשנות״ יביא איתו בירוקרטיה, תהליכים חדשים, שינויים מרחיקי לכת ובעיקר חוסר פוקוס ופרקטיות.

אז איפה לשים דגש? מה נכון ללמוד? מה ה- MVP על מנת להיקרא איש/אשת חדשנות? מה יניב את ה- ROI הגבוה ביותר לארגון (ערך גבוה אל מול השקעה נמוכה) כדי לאפשר שיבוש, יצירתיות, צמיחה, התפתחות וייחודיות בתרבות ארגונית שמטפחת חדשנות?

התשובה: חדשנות פרקטית!

אחרי שנים של עבודה עם Design Thinking במגוון עצום של אתגרים, הבנו שאפשר ללחוץ עוד קצת על המוחות של אנשים ולעצב להם את החשיבה יחד עם היצירתיות.

ראינו דרישות דומות מארגונים. צורך נוסף לשיבוש ויצירתיות.

בנוסף לזה, הבנו שנושא המחקר מאוד חלש בארגונים כיום ויש צורך לעגן אותו במתודולוגיה סדורה ופשוטה מאוד, פרקטית ומהירה.

אז יצרנו סדנה שיודעת לקחת אתגר:

1. לייצר לו אסטרטגייה ומחקר

2. לפתור אותו ע״י חדשנות משבשת ויצירתיות

3. לחבר את הפתרונות בצורה רגשית ו- Storytelling

4. ולבסוף לקבל פידבק בתערוכה ובמחקר משתמשים

זה ממש closed loop- מרגע ההבנה שיש אתגר ועד לבחינת הפתרונות החדשניים שהעלינו על מנת לפתור אותו.

מבנה סדנת חדשנות פרקטית. משלב הבנת האתגר ועד מחקר משתמשים

מה מרוויחים מסדנה כזו?

1. מכירים כלים ל"שיבוש" החשיבה כדי לצאת ממקובעות

2. מאפשרים יצירתיות פרקטית ולא משאירים דברים באוויר

3. מכירים תשתית חדשה להובלת האקתונים - תחום שצומח מאוד בשנים האחרונות

4. מייצרים המשכיות למתודולוגית ה Design Thinking

5. משלבים מתודולוגיות עם ערך גבוה והשקעה נמוכה כך שהתוצרים יותאמו לתרבות הישראלית

6. מכירים את הדברים החמים והחדשים שפותחו בעולם החדשנות בשנים האחרונות

7. מניעים חדשנות בארגונים ע״י results-driven

8. מכירים ומייצרים מחקר משתמשים ל Prototypes שפיתחנו כדי לקבל פידבק מהיר לגבי הכיוון

מקרה בוחן

פנו אלינו מ Appsflyer לתפור סדנה מותאמת אישית להטמעת חדשנות בצוותים יחד עם עיצוב מחדש של אחד המוצרים שלהם.

פיתחנו יומיים של סדנאות:

1. יום 1: חשיבה עיצובית - להבנת הלקוח, התרחישים השונים בשימוש המוצר, הכאבים הנוכחיים בשימוש ופתרונות ראשוניים לפתור אותם. סיימנו במפת דרכים לפתרונות.

2. יום 2: חדשנות פרקטית - לקחנו את הרעיונות שנבחרו ביום ה-1 והעמקנו אותם, שיבשנו את החשיבה והטמענו יצירתיות עד לכדי Prototypes שהוצגו בתערוכה בסיום היום.

איך התנהל יום החדשנות הפרקטית?

פתיחת יום סדנת חדשנות פרקטית

בחרנו במשורה את הפעילויות הרלוונטיות לצורך של Appsflyer על מנת להתאים את משך סדנה ל-7 שעות.

וכך זה התנהל:

בשלב הראשון בחרנו פתרונות שנרצה להעמיק אותם ביום החדשנות ולקחת אותם לפרוטוטייפינג ומחקר לקוחות.

יצרנו שיח פתוח עם הקבוצה אל מול מפת הדרכים שיצרנו בסוף יום סדנת החשיבה העיצובית.

במידה ולא היה יום מקדים של חשיבה עיצובית ליצירת אסטרטגית הפתרונות, ישנו שלב מקביל בסדנת חדשנות פרקטית שנקרא: ״אסטרטגית האתגר״ שמהותו לעבור מיני סדנה מהירה מאוד (דומה לחשיבה עיצובית אך שונה בפרטים) על מנת להגיע לאסטרטגיה כמה שיותר מהר על מנת להגיע כמה שיותר מהר למהות סדנת החדשנות הפרקטית: חדשנות יצירתית ומשבשת.

בשלב השני עברנו לחלק המרכזי של היום.

מספר פעילויות שליקטנו ממתודולוגיות חדשנות עדכניות בעולם, כאלה שמותאמות לשוק הישראלי ולתרבות בארץ.

הסדר בין פעילויות אלו והתבניות בהן הן פועלות שופר קריטיים להצלחת היום הזה.

סדר הפוך עלול ליצור תסכול ותקיעות בקרב חלק מהאנשים.

פעילויות אלה עוברות בין:

1. חדשנות משבשת אישית - לשחרור ממגבלות, חסמים ותקיעות

לבין:

2. חדשנות מודרכת - כשמה כן היא, פעילות חדשנות שפועלת בחוקים ברורים וסגורים על מנת להנחות משתתפים שמתקשים לחשוב מחוץ לקופסא

לבין:

3. חדשנות יצירתית אישית - לא להתאהב בפתרונות ולהתמקד בכמות over איכות, לפתח את הפתרון אישית, רק עם עצמי.

לבין:

4. חדשנות יצירתית בחכמת המונים - לפתח את הפתרונות עם חבריי לצוות על מנת להרוויח עוד זוויות חשיבה.

בשלב השלישי, אחרי שהעמקנו את הפתרונות בפעילויות החדשנות, נחבר את התוצרים שלנו לצורך המרכזי של הפרסונות שמושפעות מפתרונות אלו.

אבל לא רק לצורך, גם לרגש. חיבור רגשי, על מנת להבין שאנחנו בכיוון ושפעילויות היצירתיות והחדשנות לא זרקו אותנו רחוק ממה שהפרסונה באמת צריכה ומרגישה. אנחנו קוראים לזה שלב ה: To-Be (איפה אנחנו רוצים להיות בעזרת הפתרונות שלנו).

פה לעיתים נגלה שלא פתרנו בצורה מדויקת את הכאבים המשמעותיים של הפרסונות שלנו ולכן נחזור שלב אחד אחורה ונדייק את הפתרונות שהעמקנו בהן, אולי נבחר עומק שונה או נעמיק בכיוונים אחרים את הפתרונות שלנו.

שלב זה הוא קריטי להמשך הסדנה. ראינו מקרים שבהם ללא שלב זה, הארגון לוקח את הפתרונות שהעמיק בהן, יצר פרוטוטייפים וקיבל No-No רציני מהפרסונו - מה שגרם לבזבוז זמן דרמטי.

אחרי שחיברנו את הפתרונות והעמקתם לפרסונות שלנו, נייצר סיפור מסגרת מכל הפתרונות שלנו וננסה להבין אם יש פתרונות שמתלכדים.

כמה פתרונות באמת הצענו? איך נצא לדרך למימושם ולפרוטוטייפינג?

שלב ה- Storytelling מאפשר לנו לזהות פתרונות שבאים מאותו צורך ולחבר אותם לחבילה אחת.

שלב זה הינו קריטי לפני שלבי הפרוטוטייפינג והמחקר על מנת לייעל את העבודה בהמשך ולהציג סיפור הוליסטי ונכון יותר במחקר.

בשלב הרביעי בסדנה, אנחנו מתחלקים למיני-צוותים וכל מיני-צוות מקבל פתרון והעמקתו ומייצר לו פרוטוטייפ למטרת תערוכה פנימית פנים ארגונית, לקבלת פידבק ראשוני, לפני שיוצאים למחקר לקוחות/פרסונות.

פרוטוטייפ יכול להיות כל דבר - ממצגת או פוסטר ועד מוצר אמיתי. העיקר, להמחיש ולהמחיז את הפתרון כך שניתן יהיה להבין אותו ולתת פידבק תואם.

בשלב החמישי נצא למחקר פרסונות חיצוני.

לשם כך נתכנן:

1. מה אנחנו בודקים?

2. מה ה KPIs (מדדי הצלחה)?

3. מה המתודולוגיה שנשתמש בה למחקר?

4. מה נראה במחקר?

5. השאלות שנשאל?

סיימנו את יום החדשנות הפרקטית כשבידנו פידבק פנימי אחרי תערוכת פרוטוטייפינג (של פתרונות והעמקתם) מוצלחת!

כמה היא שונה מסדנת חשיבה עיצובית?

חשיבה עיצובית הינה מתודת חדשנות פר אקסלנס. לוקחת את המשתמש במרכז ופותרת לו אתגר ע״י יצירת אמפתיה וניתוח המצב הקיים ואז ייצור אסטרטגיה, מפת דרכים וחזון לפתרון.

חדשנות פרקטית מתמקדת בשיבוש החשיבה, יצירתיות ומחקר משתמשים לבדיקת הפתרונות שהוצעו.

הבדלים בין סדנאות חשיבה עיצובית לחדשנות פרקטית

אז מה הלאה?

ללמוד חדשנות פרקטית מאפשר כלים חדשים והבנה טובה יותר באיך לקדם נושאי חדשנות ואיך לייצר סביבת עבודה שחושבת בצורה חדשנית. כמו כן, נותן טיפים למחקר וקבלת פידבק מהיר.

סמינר הכשרת חדשנות פרקטית, כאן

הפתעה בסריקה :)

בהצלחה!